הגורמים, הסימנים, ההשפעות והטיפול

עצירות היא תופעה שכיחה הפוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם, ולעיתים תכופות יותר ממה שנהוג לחשוב. מדובר במצב שבו תדירות היציאות נמוכה מהרגיל או כאשר היציאות קשות וגורמות לאי נוחות, כאבים או מאמץ רב. אף שמדובר בבעיה נפוצה, היא אינה מצב שיש להתעלם ממנו – במיוחד כשהיא נמשכת לאורך זמן.

מהי עצירות?

עצירות מוגדרת לרוב כאחת מהתופעות הבאות:

• פחות משלוש יציאות בשבוע
• יציאות קשות ויבשות
• תחושת חוסר התרוקנות מלאה
• מאמץ רב בזמן היציאה
• צורך בשימוש תכוף בחומרים משלשלים או בפעולות ידניות להשלמת היציאה

עצירות יכולה להיות מצב אקוטי (זמני) – למשל בעקבות שינוי תזונתי או מתח – או כרוני, כשהיא נמשכת לאורך מספר שבועות או יותר.

מהם הגורמים לעצירות?

1. תזונה דלה בסיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים שמקורם בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות תורמים לריכוך הצואה ולעידוד פעילות המעיים.

2. חוסר בנוזלים

שתייה מועטה פוגעת ביכולת הגוף לרכך את הצואה וגורמת לה להיות קשה ויבשה.

3. חוסר פעילות גופנית

תנועה סדירה של הגוף מסייעת גם לתנועה סדירה של מערכת העיכול. אורח חיים יושבני משפיע לרעה על קצב העיכול.

4. התעלמות מדחף ליציאה

הרגל של דחיית היציאות עשוי לגרום לכך שהמעי מסתגל לשהיית הצואה לאורך זמן – מה שמחמיר את העצירות.

5. תרופות מסוימות

משככי כאבים (במיוחד ממשפחת האופיאטים), תרופות ללחץ דם, נוגדי דיכאון, תוספי ברזל וסידן עלולים לגרום לעצירות.

6. מצבים רפואיים

מצבים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, תסמונת המעי הרגיז, מחלות נוירולוגיות (כמו פרקינסון או טרשת נפוצה), או חסימות במעי, עשויים לגרום לעצירות.

7. מתח נפשי וחרדה

מערכת העיכול רגישה במיוחד למצבים רגשיים. לחץ נפשי עלול לשבש את פעילות המעיים.

עצירות הנובעת ממחלות

עצירות עלולה להיגרם כתסמין נלווה למחלות שונות שמשפיעות על מערכת העיכול באופן ישיר או עקיף. בין הגורמים השכיחים ניתן למנות מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון, טרשת נפוצה, אירוע מוחי או פגיעות בעמוד השדרה – כולן פוגעות בפעילות התקינה של מערכת העצבים המווסתת את תנועתיות המעיים. גם מחלות של המעי עצמו, כגון גידולים, דלקת כרונית (כמו קרוהן או מחלת סעיפים) או היצרויות, עלולות לגרום לעצירות ממושכת. סוכרת, הפוגעת בעצבים היקפיים, והפרעות הורמונליות – כמו תת-פעילות של בלוטת התריס או עודף סידן בדם – עלולות לשבש את האיזון המטבולי ולתרום להאטה בפעילות המעיים. בנוסף, קיימות מחלות נדירות כמו מחלת הירשפרונג, שבה חלק מהמעי חסר תאי עצב הכרחיים להתכווצות תקינה. בכל המקרים הללו, עצירות אינה בעיה בפני עצמה – אלא סימן למחלה רקע שיש לאבחן ולטפל בה בהתאם.

עצירות שנובעת מהפרעה בתפקוד של המעי הגס

עצירות שנובעת מהפרעה בתפקוד של המעי הגס היא עצירות תפקודית . המעי אינו מייצר תנועות פריסטלטיות (גלים של התכווצויות) בצורה סדירה, מה שגורם להאטה בתנועת הצואה ולעיתים אף לעצירתה לאורך זמן. למרות שהתשתית האנטומית של מערכת העיכול תקינה, קיימת ירידה ביעילות ההובלה של הצואה דרך המעי – תופעה המכונה לעיתים "מעי עצל". עצירות תפקודית עלולה להיגרם משילוב של גורמים כמו עיכוב קבוע במענה לצורך ביציאה, שימוש ממושך במשלשלים, תזונה דלה בסיבים, חוסר בפעילות גופנית או מתח נפשי. חשוב להבדיל בין עצירות תפקודית לבין עצירות שמקורה במחלות רקע, שכן הגישה הטיפולית שונה ומתמקדת בשינוי הרגלים, תזונה טיפולית, שיקום התפקוד המוטורי של המעי ולעיתים גם טיפול התנהגותי או פיזיותרפיה לרצפת האגן.

תסמינים נלווים לעצירות

• כאבי בטן או תחושת מלאות
• גזים ונפיחות
• תחושת לחץ או כאב בעת מתן צואה
• ירידה בתיאבון
• עייפות כללית
• במקרים מסוימים: דימום קל מפי הטבעת או סדקים בעור

כיצד מאבחנים עצירות?

הרופא יתחיל באיסוף אנמנזה רפואית (היסטוריה רפואית), בדיקה גופנית, ולעיתים יפנה לבדיקות נוספות:

• בדיקות דם (לשלילת חוסר איזון הורמונלי)
• צילום רנטגן של הבטן
• בדיקות תפקוד של המעי הגס
• קולונוסקופיה (במקרים של עצירות ממושכת, דם בצואה או חשד לממאירות)

טיפול בעצירות

1. שינויים באורח החיים

• שתייה מרובה – לפחות 8–10 כוסות מים ביום
• תזונה עשירה בסיבים – ירקות, פירות, שיבולת שועל, אגוזים, קטניות
• פעילות גופנית סדירה – הליכה, יוגה או כל פעילות שמניעה את הגוף
• הקשבה לגוף – תגובה מיידית לדחף ליציאה
• קביעות – לנסות לשבת בשירותים בזמנים קבועים, בעדיפות לאחר הארוחה

2. תוספים טבעיים

• סיבי פסיליום (Metamucil)
• זרעי פשתן
• תה שומר או תכשירים טבעיים לשיפור תנועת המעיים

3. תרופות משלשלות (בהמלצת רופא בלבד)

• חומרים מרככים את הצואה (כמו לקסאדין)
• משלשלים אוסמוטיים (כמו לקטולוז)
• תרופות המעודדות תנועתיות מעיים
• נרות או חוקנים (במקרים קשים בלבד)

4. טיפול במקור הבעיה

במקרים של עצירות שמקורה במחלות מערכתיות או נוירולוגיות – הטיפול יכוון לגורם הראשוני.

מתי לפנות לרופא?

• עצירות שנמשכת מעל שבועיים
• ירידה בלתי מוסברת במשקל
• דם בצואה או דימום רקטלי
• כאבי בטן עזים
• עצירות שנראית כחלק מהתדרדרות כללית במצב הרפואי.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

על אף שעצירות היא תופעה נפוצה שלרוב אינה מסוכנת, קיימים סימני אזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא. סימנים אלו כוללים: דם בצואה או דימום רקטלי, ירידה בלתי מוסברת במשקל, חוסר תיאבון, כאבי בטן עזים או מתמשכים, שינויים פתאומיים בהרגלי היציאות (כמו מעבר מיציאות תקינות לעצירות ממושכת), וכן עצירות שמלווה בהקאות או תחושת חסימה מלאה. במקרים אלו חשוב לא להזניח את התסמינים, כיוון שהם עשויים להצביע על מצבים רפואיים חמורים כמו גידול במעי, חסימה, דלקת קשה או בעיה נוירולוגית. אבחון מוקדם יכול להיות קריטי למניעת סיבוכים ולטיפול יעיל.

טיפול בעצירות – מרכז רפואי דוד

עצירות היא תופעה שכיחה אך לעיתים מתישה שפוגעת באיכות החיים. עם אבחון נכון והתאמת טיפול אישי, ניתן ברוב המקרים להגיע לשיפור משמעותי. שינוי הרגלים, תזונה נכונה, שתייה מרובה ופעילות גופנית הם הבסיס – ובמקרים חמורים יותר, יש מקום לשקול טיפול רפואי מקצועי. אל תתעלמו מהסימנים – מערכת העיכול היא מראה לבריאות הגוף כולו.

במרפאת מרכז רפואי דוד אנו מציעים גישה מקצועית, מקיפה ורגישה לטיפול בעצירות – תוך התאמה אישית לצרכי המטופל ולגורמי הרקע. צוות הרופאים במרפאה כולל מומחים בגסטרואנטרולוגיה, רפואה פנימית ותזונה קלינית, המשלבים אבחון מדויק עם תוכנית טיפול מותאמת: החל מהנחיות תזונתיות ואורח חיים, דרך שילוב תוספי סיבים ותרופות במידת הצורך, ועד להפניות לבדיקות מתקדמות כמו קולונוסקופיה או אולטרסונוגרפיה של הבטן. במקרים של עצירות כרונית או תפקודית, המרפאה מציעה גם ייעוץ של פיזיותרפיסטית לרצפת האגן וטיפול רגשי תומך. אנו שמים דגש על ליווי רציף, דיסקרטיות וטיפול הוליסטי שמחזיר את המטופלים לאיכות חיים תקינה.