פסוריאזיס

פסוריאזיס, מחלת עור המכונה בעברית ספחת. פסוריאזיס זוהי מחלה כרונית אוטואימונית שבה תאי העור (האפידרמיס) מתחלקים בקצב מוגבר יתר על המידה. כלומר, ייתכן מצב שבו תאי העור של חולי פסוריאזיס יהיו פי 1000 מאלו הקיימים אצל אדם בריא. ההתחלקות הזו מביאה להתגבשות של תאים עודפים וכתוצאה מכך – מופיעה קשקשת, הבאה לידי ביטוי בעור דלקתי ומגרד, סימנים סגולים-אדמדמים וקשקשים שגווניהם כסוף-לבן.

קצת סטטיסטיקה אודות פסוריאזיס

שכיחות פסוריאזיס נעה בין 1% ל-3% בקרב האוכלוסייה, ופוקדת נשים וגברים כאחד. בקרב הישראלים, יותר ממאה אלף סובלים ממחלת הפסוריאזיס, ונראה כי לפחות 15% מחולי פסוריאזיס סובלים גם ממחלת פרקים נלווית.

הספרות הקלינית מצביעה על כך שמחלה פורצת בעיקר בשתי תקופות עיקריות בחיים: או בין הגילאים 20 עד 30, או בגילאים 50 עד 60. אך אם המחלה מופיעה בגילאים צעירים, קרי: מתחת לגיל 15, מדובר על פי רוב בביטוי הקשה ביותר של המחלה.ניתן לראות הישנות של המחלה המופיעה במשך מספר שבועות או מספר חודשים, ובין התלקחות אחת לשנייה יש הפוגה של מספר חודשים.

סימפטומים של פסוריאזיס

המחלה לובשות צורות שונות ועוצמות שונות: עיתים תוקפת המחלה רק אזורים מסוימים כגון: רגליים, כפות ידיים, בית שחי, ציפורניים ומפשעה, לעיתים ניתן לראות מעין תפרחת על גבי העור, שאחד המאפיינים שלה הוא הסימטריות. לרוב מדובר בתופעות קלות יחסית הגורמות לגירוי ולגירוד באזורים הנגועים, אך במקרים קיצוניים שטחי עור רבים הופכים אדומים ומגורים.

התסמינים ה שכיחים משתנים מאדם לאדם

עור יבש וסדוק שעלול לדמם

נקודות קשקשת קטנות

ציפורנים  מעובות

רבדי עור אדומים המכוסים בקשקשים כסופים ועבים

נפיחות ונקודות במרפקים

 

סוגי פסוריאזיס

הופעת המחלה שונה מאדם לאדם, אך ניתן לחלק את התופעות ל-7 סוגים עיקריים:

פופולות – נגע הנוצר בגלל התעבות תאי העור ומביא להתכסות שטח בן 3.5 מ"מ בקשקשת.

פלאק  – תופעה זו של פסוריאזיס תבוא לידי ביטוי בהופעת קשקשים באזור הברכיים, קרקפת וציפורניים. זוהי התופעה השכיחה ביותר.

פוסטרול פסוריאזיס – התפתחות של נגעים מוגלתיים בכפות הידיים או הרגליים.

פסוריאזיס אינברסה – הופעת קשקשת באזורים כגון בית השחי, מפשעה וטבור, בעיקר באזורים קוויי קפלים ואזורים פנימיים.

פסוריאזיס אריתרודמה – הופעת פסוריאזיס התוקפת את כל הגוף ומביאה לאדמומיות יתר בכל חלקי הגוף.

פסוריאזיס גוטטה – רווחת בעיקר בקרב ילדים ובאה לידי ביטוי בנגעים אדומים בעור.

פסוריאזיס ארטיטיס – סוג זה מתייחס להתפתחות פסוריאזיס במקביל להתפתחותה של מחלת מפרקים.

הגורמים להתפתחותה המחלה

הספרות הקלינית מדווחת כי אין תשובה חד משמעית לסיבת הופעת המחלה, אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מייחסים את הופעתה לגורמים גנטיים תורשתיים.

גורמים נוספים להתפרצות פסוריאזיס הם: צריכה גבוהה של אלכוהול, עישון, בעיות בכבד, מצבי לחץ ומתח, צריכת יתר של שומן מן החי, שינה לקויה, בעיות בעיכול ובמעיים והעדר בתוספים תזונתיים חיוניים

אבחון

ברוב המקרים רופא עור יכול לקבוע אבחנה  על סמך המראה הקליני של העור.  במידה ויש קושי לקבוע אם מדובר בפסוריאזיס או שיש התלבטות עם אבחנה של מחלת עור אחרות כמו דלקת עור ממגע או  סבוראיק דרמטיטיס , הרופא ישלח את המטופל לביצוע ביופסיית עור. 

ביופסיה לאבחון פסוריאזיס 

הביופסיה מתבצעת תחת הרדמה מקומית, בניתוח לוקחים חתיכת עור קטנה בגודל של 3-4 מ"מ ושולחים אותה למעבדה. בחינה של הדגימה תוכל לקבוע אם אכן מדובר בפסוריאזיס ובאיזה סוג של פסוריאזיס מדובר. 

פסוריאזיס ודרכי טיפול

אין פתרון אחד ויחיד לטיפול בהופעת המחלה. הרפואה הקונבנציונאלית רושמת תרופות כגון ניאוטיגסון ומטוטריקסט וכן מיני תכשירים והזרקות של חומרים ביולוגיים. אך מומלץ מאוד להיעזר בפתרונות טבעיים יותר כגון: שמנים ומלחי אמבטיה, מינראלים, שינוי הרגלי התזונה, שימוש בסבונים מסוימים נטולי דטרגנטים, הימנעות מלבישת בדים סינטטיים, הפחתת צריכת אלכוהול והפסקת עישון, ניהול אורך חיים נכון והפחתת לחצים ומתחים.

מטרת הטיפולים היא עיכוב הצמיחה המהירה של תאי העור והסרת הקשקשים. הטיפול הנבחר הוא בהתאם לחומרת הפסוריאזיס.

 

פסוריאזיס, מחלת עור המכונה בעברית ספחת. פסוריאזיס זוהי מחלה כרונית אוטואימונית שבה תאי העור (האפידרמיס) מתחלקים בקצב מוגבר יתר על המידה מרכז רפואי דוד הרצליה