סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקה מקיפה הדומה לסקירה המוקדמת, אך נערכת בשבועות מאוחרים יותר של ההריון. במהלך הבדיקה, העובר כבר גדול וניתן לזהות בבירור את איבריו יותר במדויק. מומלץ לבצע את הבדיקה בין השבועות 21 ל-24 להריון.

סקירת מערכות מאוחרת, הידועה גם בשמה סקירת מערכות שניה, היא בדיקת אולטרסאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים. אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבועות 19 ל-22 להריון. במקרה של סקירה מוקדמת, ניתן לשקול לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25. בדיקה זו היא חלק ממעקב היריון.

מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת ומיועדת לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות, אם התגלו כאלו בסקירת מערכות ראשונה. סקירה זו מטרתה לבדוק  מערכות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת, ולכן חשוב לסקור אותן שוב.

לאחרונה, נקבע על ידי האגודה המיילדותית הגניקולוגית אילו איברים יש לכלול בסקירת המערכות. הבדיקה מבוצעת באמצעות האולטרא-סאונד דרך הבטן. כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, קיים סיכוי קטן מאוד להולדת תינוק בריא, אך ללא אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא ללא ממום כרומוזומלי.

בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת. חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר. הכוונה היא שממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר. נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים: מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים או רכים.

מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד ולגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. המומים מחולקים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולקטנים (הגורמים למום קל יותר).
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק והתייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום – וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.

סמנים קלים
סימן קל הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת האולטרא-סאונד. הסימן עצמו אינו מהווה בעיה ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים, ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים / מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.

מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר שמציג צפיפות חומר גבוהה יותר מאשר הסביבה שסובב אותו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול בצורה חזקה יותר. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרא-סאונד כנקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.

לסמנים הרכים אין משמעות ברורה והם אינם מעידים בבירור על מום או בעיה בעובר. הם אינם קשורים לתפקוד העובר ולא ישפיעו על הלב, המוח או כל מערכת אחרת. סמנים רכים נפוצים גם בתינוקות בריאים ולכן גילוים אינו בהכרח מדבר על בעיה.

במקרה של שקיפות עורפית לא תקינה, אין לה משמעות המצביעה על מום או בעיה בעובר. עם זאת, היא עשויה להגביר את הסיכון לתסמונת דאון ולכן נבדקת בבדיקה נפרדת.

בדיקת האולטרא-סאונד מתקיימת גם לסמנים נוספים, הנבדקים בסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת. כאשר סימן רך מתגלה, הרופא יבצע סריקה יסודית נוספת לבדיקת סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר יכול להגביר את הסיכוי למום מולד. במקרה של סמנים רכים בודדים, עשוי להיות נדרשת המשך בדיקות והתייעצויות נוספות כגון בדיקת אקו לב או ייעוץ גנטי.

מרבית המומים המולדים המבניים ניתפסים באמצעות בדיקות האולטרא-סאונד, אך חלקם יתפתח בשלב מאוחר יותר ואינם תמיד ניתנים לזיהוי באמצעות הבדיקה. התייעצות וניסיון הרופא משמשים ככלי חשוב בהגדרת התמונה המדויקת יותר של המצב.

סקירת מערכות מאוחרת