מחלות לב וחשיבות המעקב

טרשת עורקים, הגורמת בין היתר לאוטם שריר הלב (התקף לב) וארועים מוחיים, נגרמת ברוב המקרים בשל גורמים הנובעים מאורח החיים. רבים מעדיפים לחשוב שמדובר במחלה גנטית אך לא כך הוא. הגורמים עיקריים למחלה הם: עישון, סוכרת, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, חוסר פעילות גופנית והשמנה.

לא בכדי זכתה מחלה זו לשם ״המגיפה של המאה העשרים״. במהלך תקופה זו חלה עליה בשכיחות גורמי הסיכון : עישון, שפע מזון שהוביל לעליה במשקל, בסוכרת ובכולסטרול, טכנולוגיה ומיכון שגרמו לירידה בפעילות גופנית שהובילה לעליה בלחץ הדם, בסוכרת ובהשמנה.

במקביל חלה עליה בתחלואה- התקפי הלב. הצד החיובי הוא שניתן למנוע התקף לב וסבוכים אחרים של טרשת עורקים על ידי איזון גורמי הסיכון על ידי אימוץ אורח חיים בריא בתוספת טיפול תרופתי במקרה הצורך. מבין גורמי הסיכון המוזכרים לעיל- המשמעותיים יותר הם: עישון, סוכרת, כולסטרול ,ולחץ דם גבוה. כל אחד מאלה מעלה את הסיכון להתקף לב פי 3 לערך.

בסיכון הגבוה ביותר להתקף לב מצויים אנשים עם מחלת לב קודמת כלומר כאלה שעברו התקף לב, צנתור והרחבת עורק עם בלון ותומכן או ניתוח מעקפים. קיומה של מחלת לב קודמת מעלה סיכון להתקף לב חוזר פי 6 לעומת אדם ללא מחלת לב עם פרופיל גורמי סיכון דומה. כלומר בניגוד למחלות ויראליות כמו אדמת וחצבת, מי שלקה בהתקף לב לא מחוסן כנגד התקף נוסף נהפוך הוא.

לכן לכל הבריאים כדאי לעבור בדיקות תקופתיות לשם איתור גורמי סיכון. במידה ומאותרים יש לאזנם היטב בכדי למנוע התקף לב.

אלה שכבר לקו במחלת לב יפיקו תועלת ממעקב קרדיולוגי: 1. מחלות כרוניות מאופיינות בהתקפים שבינהם תקופות שקטות. מי שלקה בהתקף לב מצוי כאמור בסיכון מוגבר בארוע חוזר, באופן דומה מי שאושפז בשל אי ספיקת לב עלול לפתח החמרה שתוביל לאשפוז חוזר ומי שלקה בהתקף פרפור פרוזדורים עלול ללקות בהתקף חוזר.

המעקב הקרדיולוגי מאפשר לטפל בכל גורמי הסיכון, בתקופה השקטה שבין ההתקפים, במטרה למנוע ההתקף לב או אשפוז חוזרים. 2. מדי פעם אדם נזקק לאישור רפואי דחוף, למשל: לפני ניתוח, לצורך רכישת ביטוח ועוד. אדם עם מחלת לב הזקוק לאישור מעין זה, עלול להתקל בבעיה במידה ולא היה במעקב. לדוגמא: אדם שלקה בהתקף לב ובעקבותיו צונתר לפני כ 5 שנים, אובחן כעת עם פוליפ במעי, והומלץ לו ניתוח. המרדים מבקש שימציא יעוץ מקרדיולוג. לפיכך פונה בדחיפות לקדיולוג לקבל ״אישור לניתוח״. הקרדיולוג, על מנת להעריך את הסיכון לסיבוך לבבי בניתוח, מבקש לדעת מהו תפקוד הלב, והאם קיימת אסכמיה כלומר הפרעה בזרימת דם לשריר הלב.

לשם כך דרושות בדיקות כגון אקו לב וארגומטריה או מיפוי לב. בדיקות כאלה לא נעשות מהיום למחר.

לכן יש לדחות את הניתוח או לבצעו ללא המידע החיוני הזה, תוך נטילת סיכון מוגבר.

לעומת זאת לו היה במעקב קרדיולוגי מסודר, היה מגיע לקרדיולוג שמכיר אותו ושדאג להפנות אותו מדי פעם לבדיקות כגון אקו לב ומיפוי לב. לכן יכל לבצע את ההערכה מיד באותו ביקור ללא צורך בעיכוב הניתוח. 3. במהלך עבודתי נתקלתי בעוד יתרון של מעקב מסודר: אדם אשר עבר התקף לב כ 9 שנים לפני כן, פנה אלי בבקשה להערכת נכות כללית לצורך פטור ממס הכנסה. כדי לקבל פטור כזה יש להגיע לפחות ל 90% נכות. כאשר בחנתי את מצבו התברר כי צובר בקלות מעל 90% נכות, אך כיון שלא היה במעקב קרדיולוגי עד לאחרונה. הרי שמידע אוביקטיבי לגבי מצבו היה קיים רק מבדיקות שבוצעו בשנה אחרונה. לכן ניתן לתבוע נכות של מעל 90% שתחל רק מתחילת השנה האחרונה. לו היה במעקב מסודר היו ודאי בדיקות משנים קודמות לפיהן אפשר היה לתבוע נכות מתאריך מוקדם בהרבה. לסיכום: כל אדם עם מחלת לב צריך להיות במעקב קרדיולוג, כל כמה זמן מומלץ להגיע לקרדיולוג באופן שגרתי? פעם עד פעמיים בשנה בדרך כלל.